איזון פיזי, בריאות נפשית, התפתחות רוחנית וסיפוק רגשי הם אבני היסוד לאדם מאוזן, שלם ומאושר
תוכן עניינים:
בריאות | מהות המחלה | שפעת | טיפול טבעי בשפעת | עקרונות הריפוי של הרמב"ם | שיטות תזונת ניקוי לפי אן ויגמור | תזונה לפי שלטון | מתכון מומלץ
בריאות
יש חוקי חיים וחוקי בריאות.
הבריאות היא דבר חזק מאוד. אפשר לחזק, לשמור ולהתמיד, ולא לבוא לידי חולי.
תנאי החיים היום נעשו בלתי אפשריים לבריאות.
תנאי ראשון לבריאות- שינוי הרגלים והתמדה. אי אפשר להיות בריא עם הרגלים מקולקלים.
הדבר הכי חשוב זו משמעת. בלי משמעת קשה לשמור על הבריאות.
ההנחה היסודית של הריפוי הטבעי היא שהחיים נוטים לבריאות. בריאות זה לא דבר מקרי, עצם החיים זו בריאות, הגוף תמיד נוטה להיות בריא.
בריאות הינה דבר ספונטני וטבעי, שלא צריך כמעט שום התערבות, כמובן בתנאי ששומרים על חוקי החיים.
עצם זה שאדם חי חיים בריאים זה אומר שכוח הבריאות עובד אצלו. כאשר אדם יוצא מקו הבריאות, הוא אמור לחזור לשם בצורה אוטומאטית, ללא התערבות.
למשל: שריטה ופצע הגוף יודע לרפא. אנו לומדים מהפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". שתי המילים הראשונות עוסקות בבריאות. שורש המילה בריאות זה ב.ר.א, ברוא, בריאה.
תורת המוסר והבחירה החופשית אומרת- אדם יכול לבחור להיות בריא אם ישמור על החוקים. הבריאות היא הדבר המנצח. כמו שאור וחושך תמיד נלחמים זה בזה והאור תמיד ינצח, כך אם אדם לא יפר את חוקי החיים, הוא יהיה בריא.
יסודות הבריאות הטבעיים של האדם מאפשרים לו לגדול, להתפתח, להתקיים ולשמור על עצמו מנזקים.
ישנם כמה צרכים בסיסיים לבריאותינו:
- אוויר צח
- מים טהורים
- נקיון הגוף – חיצוני ופנימי (הפרשות יומיומיות)
- שמירה על טמפ' נורמאלית של הגוף
- תזונה נכונה
- שינה ומנוחה (שינה לפני חצות כ 8 שעות)
- חשיפה לאור השמש בין השעות 10-12 ו 16-18
- חברה אנושית
- שלווה גופנית ונפשית (ללא מתח ותחושת הישרדות)
- התפתחות רוחנית – מודעות, עבודת מידות ואמונה
חובה על האדם לשמור על בריאותו ע"י כך שידאג לספק לעצמו את הצרכים הנ"ל.
מהות המחלה
מחלה זה לא דבר מקרי (תקף אותנו וירוס), מחלה זה דבר מסודר ומאורגן ויש לה חוקים משלה. מחלה היא תמיד תוצאה של הפרת החוקים.
הגוף הוא דבר אחד שלם (הוליסטי). כל האיברים קשורים זה לזה.
אי אפשר לדבר על מחלה נפרדת בתוך הגוף, אי אפשר לרפא חלק, אלא את האדם השלם.
את רוב המחלות ניתן לרפא בכוחות החיים. ישנם מקרים יוצאים מן הכלל, בהם יש מחלות שאין בכוח הגוף להחזיר את המצב לקדמותו. זה נקרא מחלה בלתי הפיכה.
הגוף או הטבע אינם טועים- לכל דבר שקורה בגוף שלנו- יש סיבה.
הלימוד הטבעי מחזק את האמונה. זה מראה שיש חוק וסדר.
צריך להבין מהי מחלה. מחלה זה לא אומר הרגשה לא טובה ( disease= לא נוח) .התיאור הנכון למחלה הוא תהליך החלמה (מחלה והחלמה אותן אותיות). המחלה היא תהליך של ריפוי. לדוגמה: באכילת אוכל מקולקל, גוף בריא משלשל ומקיא את הקלקול (כך גם בשיעול, צינון, מוגלה).
המחלה היא ריפוי – התרופה היא המחלה.
ברפואה המודרנית- המחלה היא ישות בפני עצמה שתוקפת את הגוף.
כאשר חיידקים מפרקים חומר, נוצר חום. חיידקים זה לא דבר שלילי, חיידקים מפרקים רקמות מתות על מנת לסלק אותן, ורקמה חדשה מתחדשת.
חיידקים תמיד יבואו למקום מת או פצוע ולא למקום שלם.
מחלה זה סך כל הפעולות שהגוף עושה על מנת להחזיר את האורגניזם לתפקוד תקין.
מחלה זה תהליך של שיקום הבריאות.
הריפוי הטבעי טוען שאין סוגים שונים של מחלות. מקור כל המחלות הוא אחד.
מחלות הן הצטברות של פסולת ורעלים ברקמות שונות בגוף (מכל מיני סיבות עליהן נדבר בהמשך).
אם יש מחלה בשושלת הגנטית, זה לא אומר שהאדם יחלה בה. תורשה זו נטייה, זו אפשרות. אם האדם יחיה אורח חיים בריא, זה לא יבוא לידי ביטוי. תורשה זה אומר שיש חולשה באזור מסוים בגוף. מקום חזק ידחה את הרעלים, אך מקום חלש לא יוכל לדחות, והרעלים יצטברו.
תורשה זה אומר שמקום אחד בגוף יותר חלש ומועד לצבירת רעלים. לכן על אותו המקום האדם צריך להשגיח יותר.
רוב המחלות הן הצטברות של רעלים והריפוי הוא תהליך של ניקוי הפסולת. רעלים יכולים להצטבר כתוצאה מאוכל לא מאוזן, מתח, רגשות שליליים, כעס, זיהום אוויר, חוסר סיפוק.
יש מנגנון טבעי בגוף השואף לניקוי. אחד התנאים לבריאות הוא דרכי פינוי פתוחות- זיעה, שתן, יציאות, ליחה.
בריאות זה דבר אקטיבי שקורה כל הזמן. בריאות זה להיות מסוגל לא ליצור פסולת יותר ממה שהגוף מסוגל לפנות. משוואה מאוזנת בין כניסת ופינוי רעלים.
עצירות היא אם המחלות. כשאדם מסכים לפנות את הרעלים יש ריאקציה שנקראת משבר הבראה יכולה להתבטא בחום, פריחות או שלשולים.
מחלה היא תהליך ביולוגי של מערכת ההגנה העצמית של הגוף. המחלה מייצגת את כל הפעולות החיוניות והתהליכים שדרכם מורחקים רעלים והנזקים באים לידי תיקון.
מחלה כוללת תופעות שונות כגון שלשול, עצירות, נזלת, סינוסיטיס, לחץ דם גבוה/נמוך וכו'…
המחלה היא תהליך ביולוגי היכול להתבטא בשני אופנים:
במחלה אקוטית הגוף נלחם בתוכו בבעיה במאמץ ויטאלי. כלפי חוץ יחוש האדם תשישות ויהיה במנוחה.
1. במחלה כרונית הגוף לומד להסתגל להפרעות והמכשולים בגלל אי הצלחתו להתגבר עליהם.
המצב הראשון הוא תהליך המסתיים בפרק זמן קצר ומחזיר את החולה למצב של בריאות. ואילו המצב השני הוא תהליך של הסתגלות והגנה עצמית שנועד לצמצם את הנזק ולשמור על החיים.
על כן מבחינים בין מחלות אקוטיות, זמניות לבין מחלות כרוניות ממושכות.
תופעות עיקריות המאפיינות מחלות "נורמאליות" הן: כאב, חום, דלקת, הפרשות, שיעול, הקאות, שלשולים, חולשה וירידה במשקל. כל התופעות הללו חיוביות, גם אם הן לא נעימות ואף כואבות. הן מייצגות את המאמץ של הגוף להגן על עצמו מפני גורמים מזיקים. זהו מאמץ של תיקון וריפוי.
הכאב
הכאב הוא אמצעי ההתרעה העיקרי של הגוף. תפקידו העיקרי הוא להפנות את תשומת הלב למקום מסויים בגוף שבו מתרחש משהו לא מאוזן. ללא תחושת הכאב לא יוכל הגוף להפעיל את מערכת ההגנה שלו בשעת פגיעה בו.
הכאב הוא מערכת אזעקה של הגוף: כאשר מופיע כאב חזק ברגל בשעת ריצה או משחק, אנו מפסיקים את הפעילות וכך מונעים קרע בשריר. כאבים בשן מגלים לנו שיש בעיה וצריך לטפל, כך גם כאבי גב, בטן ועוד.
קיימות דרכים שונות להפיג את הכאבים ולהקל על החולה בהתמודדותו בתקופת המשבר (ריפוי), ע"י תרגילי נשימה והרפיה, עיסויים, רטיות קרות או חמות ועוד. כשהכאב בלתי נסבל אפשר להשתמש בתרופות קונבנציונאליות (דוגמת אקמול).
הדבר הכי חשוב הוא לאתר את סיבת הכאב.
חום
הטמפרטורה של הגוף היא בד"כ קבועה ויש לנו מנגנון שמווסת אותה.
עליית חום נוצרת כתוצאה מפירוק חומר אורגני וכדי להמריץ את תהליך חילוף החומרים המאפשר להשתחרר מעודף של חומרי פסולת.
החום מלווה בסימפטומים נוספים המעידים על המאמץ הויטאלי של הגוף, הדופק עולה, הפרשות מתגברות: ליחה, זיעה, שתן, צואה.
בזמן המחלה אנו מאבדים תיאבון ולא בכדי, מאחר ועיכול המזון מגביר את החום.
הצום בשעת החום מאפשר לנוזלים הנקלטים ע"י שתייה להגיע לדם ולקרר את הגוף.
החום אינו מסוכן ואינו מזיק, כי אם להיפך, הוא מסייע בתהליך הריפוי.
דלקת
הדלקת היא תגובת התגוננות מקומית של הגוף מפני פגיעות שונות הנגרמות על ידי גופים זרים כגון חומציות, חום, קור, חיידקים ובעיקר כתוצאה מחילוף חומרים לקוי.
בתהליך הדלקתי נוצרת מוגלה, או הפרשה אחרת המעידה על ניקוז ועל סילוק הרקמה הפגועה (ההפרשה היא פירוק של תאים, חיידקים וכדוריות לבנות).
חולשה
החולשה המלווה את תהליך המחלה היא תוצאה של המאמץ המוגבר של הגוף להשתחרר מהגורמים המזיקים.
היא מאלצת את האדם לנוח ולהימנע מפעולות עודפות ומיותרות.
הפרשות
חומרי הפסולת מופרשים בדרך כלל דרך המעיים, כליות, ריאות ועור. כאשר כמות הפסולת בגוף רבה מדי נוצרת הפרשת יתר כדי לנקות את הגוף.
שיעול
השיעול היא פעולה יותר אינטנסיבית ומהירה לנקות את הריאות מאבק, עשן, רעלים, נוזלים, או כימיקלים שנכנסו לתוכן.
כיווץ מהיר וחזק של שרירי הבטן דוחף את הסרעפת למעלה ומשחרר את הריאות מחומרי הפסולת.
שפעת
וירוסים וחיידקים אינם הגורם הראשון למחלה. למעשה הם תוצאה של המחלה.
וירוסים וחיידקים יכולים להתפתח ולהתרבות ברקמה חולה או מתה, הם אינם מתקיפים רקמה חיה. וירוס וחיידק לא יכולים לגרום למחלות כל עוד הגוף חזק ומאוזן.
שינויים במזג האוויר, קור, רוחות חזקות, ערפל, גשמים, עליה בלחות, יכולים להשפיע על איזון גוף האדם, אבל אין בכוחם להשפיע על אנשים בריאים שאינם סובלים מעצירות ומעודף פסולת.
גוף בריא מסתגל מהר לשינויים הסביבתיים, לעומת זאת גוף חלש ומלא פסולת אינו עומד בפני שינויים, קשה לו להסתגל ועל כן הוא מפתח את תהליך המחלה.
השפעת, כמו יתר המחלות האקוטיות היא תהליך חיובי לגוף, תהליך של ריפוי ותיקון ולא תהליך של הרס.
לעומתן המחלות הכרוניות הורסות את הגוף.
השפעת אינה אלא מאמץ של הגוף להשתחרר מהפסולת שהצטברה בו כתוצאה מעודף מזון, חוסר אוויר צח וגורמים מתישים אחרים המחלישים את הגוף.
הטיפול הטבעי בחולי שפעת
הטיפול הבטוח והיעיל בשפעת הוא צום ומנוחה מוחלטת, חשיפה לאוויר צח, לשקט ושתייה מרובה.
כאשר יש חום מומלץ רק לשתות. כשהחום יורד אפשר להוסיף מיצי פירות טריים עד אשר חולפים הסימנים העיקריים של המחלה (הפרשות, כאבי פרקים ושרירים, שיעול חזק ונזלת).
צום של יום יומיים (כולל שתייה) דיאטה של פירות כיומיים ומנוחה של כמה ימים תחזיר את הגוף לאיזון ותרפא את המחלה.
עקרונות הרפואה של הרמב"ם
הרמב"ם היה רופא ואיש הלכה, שלמד מגדול הרופאים – היפוקרטס.
הרמב"ם היה מאבחן ומרפא גדול בגוף ובנפש.
עיקר תפקיד הרופא הוא לשמור על בריאות האדם ולהנחות אותו כיצד לחיות חיים בריאים, על מנת שלא יחלה. האדם מצווה לשמור על בריאות גופו.
האמרה: נפש בריאה בגוף בריא, זו אמרה יוונית, לא לקוחה מהיהדות. זה רצוי אך זה לא קורה תמיד. הרבה פעמים תיקונים קורים דרך ייסורים. "ייסורים ממרקים את הגוף".
עיקר הכללים לבריאות מאוזנת לפי הרמב"ם:
* שביל הזהב – לכל אחד על פי תכונות הנפש שלו. אדם צריך להכיר את הטבע שלו ולפעול על פי מה שמתאים לו, ולא בקיצוניות.
כל דבר שהוא יותר מדי, או פחות מדי נמצא בחוסר איזון.
* חיזוק של מערכת העיכול- לא לשבוע. לאכול לא פחות מידי ולא יותר מידי. שובע נוצר מרמת הסוכר בדם. יותר מידי סוכר יוצר רעב. רוב האנשים אוכלים פי 3 ממה שהם צריכים. אוכלים מהר והרבה. הכלל הוא להשאיר תמיד בקיבה שליש פנוי, ולא להגיע לשובע.
* לקיבה יש תנועה של התכווצות והתפשטות (נקרא- פריסטלטיקה, תנועה גלית). כאשר הקיבה מלאה, זה מקשה על התנועה, כשאין תנועה המזון נשאר יותר זמן בקיבה, מתעפש ותוסס, ולאורך זמן זה מחליש את הקיבה.
* אכילה איטית, לעיסה טובה, עד שהמזון נהפך לנוזלי ורק אז לבלוע. כך אוכלים פחות ויש יותר אנרגיה מהמזון, לא מרגישים עייפות, המזון לא מחליש אלא מחזק.
* אוכל בכמות נכונה נספג באיברים.
* אחד הדברים המזיקים בכל דבר, זה דברים מיותרים. "בכל עצב יהיה מותר" – המותרות גורמים לעצבות. לדוגמא: דיבור יתר, אכילת יתר, מחשבות יתר, דברים מיותרים שיש לנו בבית: בגדים, כלים שלא בשימוש, מכתבים, אוספים…
* לא לעכב נקבים, לא לדחות או להתאפק בהפרשות, לא להחזיק פסולת במעיים.
* פעילות גופנית במידה. התעמלות מלשון עמל. התעמלות שגורמת להתנשפות, לעליית דופק ונשימה, פעילות אירובית – מחזקת לב ריאה, מנקה פסולת, מעודדת הפרשה של חומרים כימיים מרפאים- אנדורפינים, משככי כאבים ומגבירים הרפיה ושמחה.
וכן התעמלות שמחזקת את השרירים והשלד, מגמישה את הגוף, מאריכה שרירים ומעסה איברים פנימיים.
כדאי להתעמל על בטן ריקה (לפני האוכל). אחרי אכילה פעילות גופנית מזיקה.
אחרי האוכל צריך לנוח.
* פת שחרית (אכילת לחם בבוקר). לחם משמח את הלב. הקיבה עובדת טוב בין 7 ל 9 בבוקר. הלחם מלחים בין חומר לרוח. יש סודות גדולים באכילת לחם.
* בבוקר- לאכול כמו מלך, בצהריים- כמו נסיך, בערב- כמו עני.
* שתיית מים במידה. ריבוי שתיית מים מכביד על הכליות. על צבע השתן להיות צהוב בהיר. לא לבן מדי ולא צהוב כהה.
* לאכול כשרעבים, לשתות כשצמאים.
* באוכל- קודם אכילה של מזון הממהר לצאת מהמעיים ואח"כ מאכל שנשאר יותר זמן. על האדם להכיר את עצמו ולדעת איזה מזון גורם לו ליציאה רכה. עצירות זה אחד החוליים הקשים- הצטברות פסולת, אדם חי בתחושה של הישרדות גם כשאין אויב.
* לא לשתות בזמן האוכל, כ1/2 שעה לפני או כשעתיים אחרי, על מנת שלא תיווצר תסיסה של אוכל בקיבה.
אם בכל זאת שותים בזמן האוכל, להוסיף כמה טיפות יין אדום. מים מקררים את הקיבה ויין מחמם.
לא טוב לשתות קר.
* אדם חם- (חם לו תמיד, אודם בפנים, גלי חום) ימנע מדברים חמים: בשר אדום, אלכוהול, תבלינים, מאכלים חריפים, קפה.
* אדם קר- (קר לו כל הזמן, בעיקר בקצוות – כפות הרגליים והידיים ובקצה האף, אנמי). ימנע מדברים שהטמפ' שלהם קרה.
* בקיץ- לאכול מעט ובחורף לאכול יותר.
* אחד הדברים החשובים לבריאות טובה זה אוויר נקי וממוזג. רוח צפון- מזרחית היא טובה.
* לדאוג לריחות טובים (מזון לנשמה), נותן שלווה לנפש. גם מוסיקה נעימה מחזקת את הנשמה (כינורות, חלילים) ומחזקת את הכוחות החיוניים של האדם.
* ריפוי הנפש והגוף, תיקון המידות הרעות. תכונות לא טובות הן גורם למחלות. חולי של הנפש הוא כמו חולי הגוף. יש באדם שלושה חלקים- נשמה אלוקית, נפש בהמית, וגוף= בשר שאין בו חיים. החיים באים מהנפש הבהמית (החיות זה נפש).
* קונפליקטים רגשיים יוצרים חום.
* כאשר אדם חולה בגופו, הוא נמשך תמיד למה שמזיק לו. זה טבע המחלה- אדם מקיים את הפתולוגיה שלו. כדי לרפא אותה עליו להרפות ממנה. מרפא = מרפה.
* הנאות הרסניות, הנאה של פירוד. כל דבר שבהתחלה נותן לי סוג של הנאה ואחרי זה גורם לי להרס, למשל גירוד: בהתחלה נעים ובהמשך פוצע, באכילת יתר, בהתחלה מקבל הנאה ואחרי זה זה מתנקם בי.
* כלל גדול ברפואת הנפש זה מיזוג. מציאת שביל הזהב בין שני הקצוות.
תזונת ניקוי לפי שיטת אן ויגמור- הנחיות מרוכזות
* חשוב ורצוי לצרוך אך ורק פירות וירקות אורגניים.
* הכנת האוכל תיעשה ללא מלח ותבלינים.
* ניתן להשתמש בשמן זית, מעט מלח אטלנטי גס ובעשבי תיבול טריים.
* שתייה קרה – מים מינרלים בלבד. שתייה חמה- מים חמים + עלים טריים כמו נענע, מנטה, לימונית, לואיזה ולימון.
* שינה – הקפדה על כ – 8 שעות ביממה.
* פעילות גופנית – יוגה, הליכה, ריקוד…
הצעה לתזונה לשבוע (או מינימום 3 ימים, במידה וקשה להחזיק מעמד שבוע)
בוקר: כוס גדולה של מיץ רק מאחד מהפירות הבאים: מלון, אבטיח, רימון, תפוח.
צהריים: כוס גדולה של מיץ ירקות המורכב כך:
3-4 מלפפונים, 2-3 גזרים, קישוא בודד, צרור נבטי חמנייה. ניתן להוסיף למיץ כוסברה, פטרוזיליה, סלרי (במידה וקשה או לא טעים ניתן להוסיף תפוח עץ למיץ).
ערב: כוס גדולה של אותו מיץ שהכנו בצהריים.
* ככל שצבע המיץ ירוק יותר, כך איכות הניקוי שהוא נותן טובה יותר.
אם יש במהלך היום נפילת אנרגיה או הרגשת חולשה אפשר להוסיף 3 תמרים וכן לטעום מעט מלח אטלנטי (כתוספת מינרלים).
בסיום ימי המיצים מכינים לארוחת הערב מרק אנרגיה מזין וטעים בבלנדר המורכב מ: תפוח עץ, בננה, חצי אבוקדו, כף טחינה גולמית (רצוי אורגנית), 2 תמרים, מעט נבטי חמנייה, 1-1.5 כוסות מים, כף אצות ים מתוצרת אישיקי (להשרות במים לזמן של כשעה).
הצעה לתזונה לאחר סיום ימי הניקוי של המיצים
בוקר– פרי חתוך (להקפיד לא לערבב אלא להשתמש בסוג אחד בלבד), בכמות של 1-2 פירות (ניתן להשתמש בבננות וענבים רק אם אין בעיית סוכרת ו/או משקל) .
צהריים– סלט ירקות גדול (ניתן להשתמש בכל הירקות למעט בצל) ולהוסיף טחינה עם לימון. מנה של ירקות מבושלים או אפויים וסלט כרוב + אורז מלא/קינואה עם ירקות.
ערב – סלט ירקות, מרק ירקות, בטטה אפויה וחצי אבוקדו.
ניתן להעשיר ולגוון את התפריט בסוגים שונים של סלטים ומטבלים מירקות וכן להכין קציצות מירקות בתנור, קציצות נבטוטים בתנור, קציצות אגוזים, שקדים, חמנייה ודלעת.
לא לאכול אורז מלא, קינואה, כוסמת, בורגול בארוחה שכוללת אגוזים, שקדים, חמניה ודלעת.
רשימה של נבטים ונבטוטים
נבטים– חמנייה, צנונית, אלפלפא, ברוקולי.
נבטוטים– עדשים (שחורות, ירוקות וכתומות), מש, חומוס, שעועית קטנה, חמניות.
הוראות הנבטה לנבטוטים:
משרים במים 12 שעות שלאחריהם שופכים למסננת (כל סוג לחוד), וממשיכים להרטיב פעמיים- שלוש ביום למשך יומיים- שלושה.
בסיום התהליך מכניסים לכלי ולמקרר. נבטוטים מחזיקים מעמד בצורה זו עד שבוע ימים.
מיץ עשב חיטה
במידה ורוצים להעמיק את תהליך הניקוי משלבים שתייה של כחצי כוס מיץ עשב חיטה, מיד לאחר הקימה בבוקר, או כשעה לפני האוכל לכל המאוחר.
את עשב החיטה ניתן לקנות בחנויות הטבע ובחנויות למוצרים אורגניים. את המיץ מכינים במטחנת בשר בשימוש ללא הסכין.
הערות ודגשים:
בימי הניקוי הגוף יותר חלש ולכן הוא זקוק ליותר מנוחה פיזית ומנטאלית.
ייתכנו שלשולים ביום השני של המיצים, מיגרנות (כאבי ראש). רצוי לא לקחת משככי כאבים.
להרבות בשתייה ומנוחה. ניתן להקל על הסימפטומים באמצעות לחיצות על האזור שבין האגודל לאצבע בכף היד.
תזונה ע"פ שיטת שלטון
תזונת ניקוי לתקופה של 3 חודשים
בוקר: פירות עד לשעות הצהריים (כ- 5 פירות)
צהריים: סלט ירקות (עשיר מכל הירקות) +חצי כוס טחינה (מוכנה), חצי אבוקדו, 2 פרוסות לחם מקמח מלא איכותי (רצוי אפיית בית).
ערב: סלט ירקות (עשיר מכל הירקות) אפשר להוסיף ירקות מבושלים/אפויים, 100 גרם אגוזים או שקדים (אחרי השרייה ללא קליפה).
הערות: בכל מהמאכלים והסלטים ניתן להשתמש רק בשמן זית, לימון ועשבי תיבול (ללא מלח ותבלינים).
בין הארוחות אפשר לשתות תה צמחים וניתן להוסיף פרי.
שתייה: מים בלבד (ללא קפה ללא שתייה ממותקת או דיאטתית).
במידה ויש קושי לשמור על המסגרת של התפריט, ניתן להוסיף אורז מלא במקום הלחם לארוחת הצהריים עם ירקות מבושלים. בערב ניתן להוסיף קינואה עם ירקות. ניתן להחליף בין האורז והקינואה.
בשבת אפשר להוסיף דג אפוי עם עשבי תיבול.
מתכון של לחם בית איכותי
2 ק"ג קמח מלא איכותי טחון דק (2 ק"ג כדי לקיים הפרשת חלה)
3 כפות שמרים יבשים
6 כפות סוכר קנים
7 כוסות מים פושרים
1 כוס שמן זית איכותי
1 כף מלח אטלנטי
אופן ההכנה:
- חמימים וכף סוכר ומניחים בצד לעשר דקות תסיסה.
- בקערה גדולה שמים את הקמח (לאחר ניפוי), את הסוכר ואת 6 כוסות המים.
- מוסיפים את השמרים לקמח ולשים עד שמתגבש לבצק.
- מוסיפים את השמן עד שנטמע בבצק ולאחר מכן את המלח.
- לשים את הבצק כ 10 דקות, אפשר לעבוד בידיים משומנות כדי להקל על הלישה.
- מכסים את הקערה במגבת ומניחים לתפיחה במקום חמים במשך כ 1/2 שעה.
- לשים שוב 5 דקות ומניחים לעוד 1/4 שעה. וכך עוד פעם לשים שוב 5 דקות ומניחים לעוד 1/4 שעה.
- מעבירים את הבצק למשטח מקומח, מחלקים אותו לחלקים המיועדים ללחמניות או חלות, לשים כל חלק וקולעים בצורה הרצויה.
- מכניסים לתבנית, מכסים ומניחים לתפיחה נוספת במשך 10 דק'. בינתיים מחממים תא התנור לחום בינוני.
- מורחים על הלחם ביצה טרופה ומפזרים מעל שומשום, גרעיני חמניה או פשתן.
- אופים עד שהלחם משחים, מוציאים מהתנור, ומצננים על גבי רשת.
בתיאבון…
