לחיות עם החרדה

לחיות עם החרדה

הסיבה שחרדה הופכת לבעיה קשה כל כך עבור רבים היא הנטייה האנושית לנסות לברוח ולהתחמק ממנה.
כשאנו סובלים מחרדה הדרך שלנו להתמודד אייתה היא לנסות עד כמה שרק אפשר להימנע ממה שמעורר אותה, לנסות לברוח מהכאב שהיא יוצרת, לחפש מפלט ולנסות להמציא רוגע, שקט ושלווה רחוק מימנה.
גם אם מדובר בחרדה מאנשים, מאירועים חברתיים, מלהישאר לבד, ממחלות, מגבהים ומקומות סגורים, הניסיון יהיה שלא להיפגש עם מה שמפחיד נראה שבדרך כלל זה לא עוזר ולא עובד.
אחרי הכל אם ההימנעות מהחרדה הייתה יעילה ומביא לשקט, לא היו בעולם אנשים הסובלים מהפרעת חרדה.
ככל שאדם מנסה לברוח מהחרדה, כך הסבירות להופעתה המחודשת עולה, וכך הסבל שהיא גורמת מתעצם.
ככל שהאדם מסכים לחוות את החרדה , בלי לנסות לברוח מימנה, כך השכיחות והעוצמה של החרדה ירדו, עד שלא יופיעו כלל.
ההימנעות מחרדות ופחדים גורמת לתגובת שרשרת שבה החיים הולכים ומצטמצמים, והופכים למסע הישרדות מפרך.
החרדה היא לא הבעיה אלא הניסיון הבלתי אפשרי להימנע מימנה.
החרדה היא מנגנון הגנה קדום, שקיים אצל כולנו, המתריע מפני סכנה.
הבעיה מתחילה כשהחרדה אינה מורה על סכנה ממשית, עכשווית,
היא אשלייתית, כשאין סכנה, מלחמה, שהכול בסדר, דווקא אז, כשהחרדה מיותרת, היא הופכת, עוצמתית מידי ומוגזמת.
חרדה קשה יכולה לשנות את כל מהלך חייו של האדם הסובל ממנה. הוא נוטה לצמצם את תחומי העניין שלו, לגרום לו להיות תלוי באחרים,
לעורר בו רגשות של פחד, עצב וכעס.
היא יכולה להוביל לדיכאון, יוצרת תחושה של בדידות ומקשה על התפקוד.
בסופו של דבר החרדה היא תחושה לא נעימה, הגורמת
לנו לעשות הרבה מאוד כדי להימנע מלהרגיש אותה.
כדי להתגבר על החרדה יש צורך בהתמודדות עקבית, יסודית ושיטתית ולא בניסיונות קצרים, יש לחוות את החרדה ולראות מה קורה.
ולעזר בתוכנית ברורה ומסודרת שדורשת זמן, מחויבות, ומאמץ
בדיקת המחשבות, האמונות, הרגשות, התחושות וההרגלים המהווים מכשול בדרך.
עליזה